יום ראשון ואני כבר אחרי קפה בארומה וקניות. קצת נקיונות בבית עוד לפני.
דפדפתי בכל אתרי הדרושים בהם אני מחפשת בשבוע האחרון ואין שום מודעה חדשה.
קצת מבאס...
הנה למשל, לפני שבועיים כאשר החלו סימני השאלה לגבי השיבוץ שלי במשרד החינוך, מצאתי מודעה של מקום המיועד לאנשים עם מוגבלות שכלית ותחלואה נפשית. האמת שבמבט ראשון זה נראה לי ממש מתאים. שעות נוחות, אנשים שזקוקים לזה ולא דורשים נסיון של 10 שנים וכד'.
התקשרתי מיד ולאחר ששלחתי את ה - CV, קיבלתי טלפון והזמנה לראיון. כבר נקבעה שעה. ואז עשיתי "גוגל" למקום. מה שגיליתי ממש העציב אותי. זהו ממש מוסד מהסוג הישן, בו קושרים את החסויים לכסא, המקום מוזנח, מלוכלך, חסר גירויים. נבהלתי וביטלתי את הראיון. מאז במשך שבועיים בכל בוקר ראיתי מחדש את המודעה הזו, ואליה הצטרפו אט אט גם "דרוש פסיכיאטר" "דרוש רופא תורן" "דרוש אח"... ועוד ועוד... למעשה, אני חוששת שמלבד רכזת כח האדם, אין שם משרה אחת המאויישת בקביעות.
שוב התעצבתי. מה אשמים הדיירים? מדוע לא מגיעה להם איכות חיים מינימלית לאחר שהגורל התאכזר אליהם?
אבל אני עצמי מרגישה שכרגע זה גדול עלי. לא מסוגלת להכיל את הסבל הזה.
דפדפתי בכל אתרי הדרושים בהם אני מחפשת בשבוע האחרון ואין שום מודעה חדשה.
קצת מבאס...
הנה למשל, לפני שבועיים כאשר החלו סימני השאלה לגבי השיבוץ שלי במשרד החינוך, מצאתי מודעה של מקום המיועד לאנשים עם מוגבלות שכלית ותחלואה נפשית. האמת שבמבט ראשון זה נראה לי ממש מתאים. שעות נוחות, אנשים שזקוקים לזה ולא דורשים נסיון של 10 שנים וכד'.
התקשרתי מיד ולאחר ששלחתי את ה - CV, קיבלתי טלפון והזמנה לראיון. כבר נקבעה שעה. ואז עשיתי "גוגל" למקום. מה שגיליתי ממש העציב אותי. זהו ממש מוסד מהסוג הישן, בו קושרים את החסויים לכסא, המקום מוזנח, מלוכלך, חסר גירויים. נבהלתי וביטלתי את הראיון. מאז במשך שבועיים בכל בוקר ראיתי מחדש את המודעה הזו, ואליה הצטרפו אט אט גם "דרוש פסיכיאטר" "דרוש רופא תורן" "דרוש אח"... ועוד ועוד... למעשה, אני חוששת שמלבד רכזת כח האדם, אין שם משרה אחת המאויישת בקביעות.
שוב התעצבתי. מה אשמים הדיירים? מדוע לא מגיעה להם איכות חיים מינימלית לאחר שהגורל התאכזר אליהם?
אבל אני עצמי מרגישה שכרגע זה גדול עלי. לא מסוגלת להכיל את הסבל הזה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה