החלטתי לכתוב את הבלוג הזה כדי שתהליך חיפוש העבודה יהיה יותר מעניין. וגם שיהיה לי ליווי שלכם, הקוראים.
היום בבוקר הייתי בפגישה עם משרד החינוך. לא משנה איפה ועם מי.. מה שכן משנה, הוא שכמו בשיר "50 דרכים לעזוב את אהובך" של סיימון וגרפונקל, יש גם חמישים דרכים להגיד לעובדת שכדאי לה להתחיל לחפש אופציות אחרות.
חזרתי הביתה אבלה וחפוית ראש. עד לפני שבועיים עוד אמרתי בשמחה לכל מתעניין שאני עובדת במשרד החינוך, והנה הסטטוס השתנה. אני מובטלת!!
אז נכנסתי לכל אתרי הדרושים שאני מכירה. ואפילו שלחתי קורות חיים למשרה אחת שנראתה מעניינת. אמנם בפירוש ביקשו עו"ס, אבל אולי יתמזל מזלי ואף עובדת סוציאלית לא תפנה אליהם.
הילדים בצהרון עד ארבע, כי הייתי בטוחה שאני אעבוד...
אבל אני אופטימית. כמו שכתב הנדריקס "בסוף מוצאים אהבה", ככה אכתוב אני את "בסוף מוצאים עבודה".
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה